<h1>תשובות ופסקים לחכמי אשכנז וצרפת סימנים קנ"ט, קס"א, קס"ב, קס"ה</h1>
<h2>דף קיד.</h2>
ועוד תודיעו לנו בענין מסדרין לבעל חוב אם כפסק רבי' שלמ' אתם נוהגין לסדר או כפסק ר"ת. ובענין תכשיט אשתו אם יש לה תכשיטי' יתירי' ממה שרגילי' לשאת חפצי' והן שבורי' או העשויין לאוצר אם רשאי לפרוע בהן חובו אם בעלי חובו יכולי' לכופו למוכרן, ואם נפלו לה בירושה שלא נעשו לשמה אם יכול הב"ח לומר תמכרם ותן לנו הפירות מן המעות [או] (ו)אם יכולה האשה לעכב משום שבח בית אביה כהך ר"פ דאלמנה ביבמות [ס"ו ע"ב] ולישנא דברית' [ערכין כ"ד ע"א] אחד המקדיש וכו' דנקט לא בצבע שצבען לשמן מוכח דבאילו תכשיטי' שהזכרתי יש לבעל כח למוכרם ולאוכלם כדין פירות של נכסי מלוג מאחר שלא ניתנו לה מחיי אב להתקשט בהן. הכל תאירו אישון אש מן חשכת אפלתי כי אין בשר ואין שלחן וסכין ואף גם זאת בהיות' שלשת' לפני לא היה לי פה לאכול ודברי ריבות שוחרים פני וקנקני (והי) ריקם עשו עמי צדק' ותשיגו אורחות חיים כח' יקר בה"ר שמואל הלוי זצו"ל.
ועל דבר סידור אנו תופסי' דברי רבי' יעקב עיקר, ואם מנהגכם לסדר, הסידור מפור' בפ' שום היתומים [ערכין כ"ג ע"ב], ומזון ל' וכסות י"ב חדש לו, ולא לאשתו ולבניו, וסידור ב"ח נפקא לן מיכה מיכה מערכין, וכדרך שהיה נוהג לתחילה נ"ל שנוהג עתה ואין להזקיקו לעשות, שהרי אף כלי אומנות נותנין לו, ובאיכר, שהם נכסים נחלקו, וגם מוכי' דקפרי' תלמוד', גבי היו לו מין אחד דפרי' תלמוד' פשיט' כי היכי דסגי לי עד השת' תיסגי ליה השתא, ומשמ' דסד"א עד השתא מושלי ליה, מכלל דפשיט' דיותר ממה שהיה עושה תחילה אין להזקיקו יותר בלא אומנית. ועל התכשיטי' שנפלו בירושה יותר מן הראוי לה, פשיט' שאינם תכשיטי', אך לפי דעתי וקבלתי אין אילו התכשיטי' דאמ' אין אדם רשאי למכור, ודאי תכשיטין המובאין לנישואין בשום, אמ' בירושל' [כתובות פ"ו ה"ג], מה ראו בכספים, ועלה קאמ' אין אדם רשאי למכור כלי אשתו, והנהו איירי במובאים בשומא ובבגדים שרוצה לבלות, והטעם שלדעת כן הכניסתם ובע"א לא קנאם בעל. ויש ירושלמי שכתב בפי' כלי אשתו המובאים בשומא, וכן אם ניתן לה מתנה קנתה, כי ההיא דחזק' בתים [ב"ב נ"א ע"ב], אבל הללו הם נכסי מלוג ולא נחלקו רשב"ג וחכמי' על כספי' דדינן לימכור והבעל אוכל פירות [כתובות ע"ט ע"א], וכל כח וזכות שיש לבעל יש לב"ח בימינו דמלוה על פה גובה ממטלטלין, א"כ הדין למוכרם ומן הריוח נפרע והקרן לאשה, וכבר הורה רבי' שמשון בר' אברהם, [באדם אחד שנשבע] שלא למכור ושלא למשכן בלא רשות אשתו, ובא ב"ח עליו והורה הגאון נכסי צאן ברזל ימכרום ב"ד וינקה משבועתו, נכסי מלוג יאכל ב"ח על יד בעל הבית, אבל לא ימסור לו הקרקע על ידו לאכל פירות פן יפסידנה, ורבי' יצחק חלק מזה שלא רצה להתיר לבעל למכור על ידו דבר מפני השבועה, אבל בע"א הכל מודים שיש למכור. ואתה תשכון בטח ושלום כנפשי העלו'. שמואל בהנ"ר שלמה זלה"ה. ועל סידור ב"ח אין פנאי לנסך נסיכי אדם כמוך, אך לפי דעתינו בנחיצה נותני' מזון לל' וכסות י"ב חדש, אם תחדש והודיענו, עם הכנסת כלה, לך ולריעיך לישרי' נאוה תהילה, וריוח והצלה יעמד ליהודים. יהודה בן רבי' אב"י נב"ה, יקותיא' בר' אברהם, יעקב בה"ר שניאור הלוי. בענין מסדרין לב"ח לא ראיתי היאך נוהגין, אם כאשר פסק רבי' שלמה או כר"ת ובפ' שום היתומין [ערכין כ"ג ע"ב] תנן, נותני' לו מזון ל' יום וכסות י"ב חדש. ועל התכשיטין שנפלו לה בירושה, הב"ח אין יכול לומ' תמכרם ותן לנו הפירו', כי הבעל עצמו לא היה יכול למכור נכסי מלוג רק לפירות, כדתנ' בפ' האשה שנפלו לה נכסים [כתובות פ' ע"א] דאיכא למ"ד משום רווח ביתא תיקנו לבעל פירות, אבל לזבוני לא, וכ"ש בדבר שלא שייך ביה פירות דאין למכור. ואם שגיתי הבינה לי, ולא באתי כ"א כאורח נטה ללון, ראה כי אין עזרתי בי וגם כלי אומנותי לא נמצאו בידי, ושלו' תורת' יגד' נצ'. ברוך בה"ר אברהם מב"ע.
